טקס החינה הוא אחד האירועים המרגשים בחיי בני זוג הנמצאים במסלול שמוביל לחופה. מנהג עתיק זה מסמל את המעבר של הזוג מחיי רווקות לחיי נישואין, בדיוק כמו מסיבות האירוסין המוכרות לכולם. טקס החינה כולל כיבוד עשיר של מאכילים וממתקים אתניים, תלבושות מקוריות ומוזיקה אתנית. אם מעולם לא השתתפתם בחגיגת חינה, זו ההזדמנות להכיר קצת את המסיבה הכי צבעונית שמסמלת את תום תקופת הרווקות.
מה מסמל טקס החינה?
לא בכדי נחשב אירוע החינה לחגיגה האולטימטיבית המציינת את שלב האירוסין אצל היהודים המזרחיים. למעשה, בין אם מדובר בחינה של יהודים יוצאי הודו, מרוקו או תימן, המסיבה כולה שמה במרכז את הכלה.
בקרב יהדות הודו, טקס החינה מסמל פרידה משמחת מאוד של הבת ממשפחתה, בקרב יהדות מרוקו, מסיבת החינה חוגגת את שמחת הכלה בשירים וריקודים ומברכת אותה בחייה החדשים כאשת איש. בקרב יהדות תימן, החינה מסמלת את האיחוד בין משפחת הכלה למשפחת החתן, לפני האיחוד הרשמי מתחת לחופה.
אם בעבר, טקס החינה נחגג באופן מסורתי באינטימיות של בני המשפחה וכמה חברים קרובים, היום, בארץ, הטקס המסורתי הפך לחגיגה ענקית של מוזיקה, צבעוניות ושפע של מטעמים אתניים.
מסיבת אירוסין שבה החתן והכלה הם מלכותיים
שלא כמו במסיבת אירוסין ׳רגילה׳, במסיבת החינה בני הזוג מחליפים תלבושות אתניות במהלך הערב, כאשר כל תלבושת מהודרת יותר מקודמתה. בדרך כלל מדובר בקפטנים מזרחיים התפורים מבדים צבעוניים רקומים בחוטי זהב וכסף ומשובצים באבני חן יקרות.
וזה בדיוק מה שמעניק לבני הזוג בחינה את המראה המלכותי שלהם. דמיינו מסיבת אירוסין שבה בני הזוג בתלבושות נוצצות מוכנסים לרחבת הריקודים כשהם נישאים על אפיריון מרופד, כאילו היו מלך ומלכה. וכחלק מהכניסה המלכותית המרשימה הזאת, גם האורחים מחליפים את בגדיהם ולובשים תלבושות מסורתיות דומות, רק קצת פחות מפוארות.
מסיבת אירוסין עם טקס שנערך באוהל מפואר
כשהריקודים הסוערים שוככים אט אט, מוכנסים בני הזוג לאוהל רקום בחוטי זהב מעוטר ומרופד בכריות ובכורסאות נוחות ומפנקות. כאשר בני הזוג יושבים על כסאות המלכות המיוחדים, מתחיל טקס החינה.
זה הזמן שבו ממטירים על בני הזוג שפע של תכשיטים מזהב ומתחילים גם במריחת החינה על כפות הידיים, תוך יצירת צורה עגולה שמסמלת ברכות לזוג במזל טוב, בעושר ובאושר.
טקס החינה שלא תראו בשום מסיבת אירוסין אחרת
מקורו של צמח החינה הוא באזור הים התיכון. ניתן ליצור ממנו משחה לשימושים קוסמטיים ומסורתיים רבים. לפי האמונה הקדומה החינה יכולה להגן על האדם מפני עין הרע. במרוקו גם קיים מנהג שבו מתיזים חינה בנעלי הכלה ביום החתונה, כדי להגן עליה מפני כל מיני שדים ורוחות.
מריחת חינה על הידיים והרגליים של הכלה מציינת גם את המסע שלה מילדות לאישה. בדרך כלל האם (או הסבתא) של הכלה היא זו שמורחת את החינה על כפות הידיים של שני בני הזוג.
לפי האמונה, החינה על כף היד אמורה להגן על הזוג מפני שדים ולהעניק להם בריאות וחכמה, או להגן עליהם מפני עין הרע ולברך אותם במזל טוב, פוריות ובריאות.
כאשר בני הזוג מתיישבים בתוך האוהל, מורחים חינה על כפות הידיים של שני בני הזוג וקושרים אותן יחדיו. החינה מונחת במרכז כף ידו של החתן ובמרכז כף ידה של הכלה, וכשקושרים את שתי כפות הידיים בסרט, זה מסמל שהשניים קשורים זה בזו היום ובעתיד. כאמור, את החינה מורחים בצורה עיגולית כמו מטבע זהב, כדי לסמל עושר ושגשוג עבור שני בני הזוג.
