טקס החינה הוא למעשה חגיגת אירוסין מרגשת, עליזה ותוססת שנחגגת על ידי בני העדות המזרחיות, ומשאירה את סימניה למשך ימים רבים על כפות הידיים של החוגגים.
מסיבת החינה מסמלת את המעבר שלכם, בני הזוג, מחיי הרווקות לחיי הנישואין. ואם הקדמת ועברת לפני החתונה שלך הליך קוסמטי, כמו למשל הגדלת חזה, מובטח לך שעם התלבושות המזרחיות המיוחדות, וקישוטי השיער המרהיבים, תוכלי להציג את המראה הכי נפלא שלך.
אז בואי נסביר לאורחים שלך ושל החתן, מה צפוי להם באירוע החינה שלכם. בקיצור, מדובר באוכל ייחודי, דברי מתיקה מזרחיים, לבוש מרוקאי (ולחילופין, הודי או תימני, תלוי בעדה שלכם), וכמובן מוזיקה, מוזיקה ועוד פעם מוזיקה עם מיטב צלילי המזרח.
ועכשיו קצת יותר באריכות…
מהו מקור החינה?
אם קיבלתם לאחרונה הזמנה למסיבת חינה, הגיע הזמן שתכירו מקרוב את אחת המסיבות הצבעוניות והשמחות ביותר שקשורות לחגיגות טרום-נישואין.
החינה היא חגיגה אמיתית שמקורה במסורות צפון אפריקאיות. סגנון הטקס והסמלים עשויי אמנם להשתנות מעדה לעדה, אבל עם השנים הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית של בני עדות המזרח.
לפי המסורת הקדומה, החינה מתקיימת בביתה של הכלה בלילה שלפני החתונה לאחר שטבלה במקווה. מסיבת החינה של פעם הייתה מפגש צנוע של בני המשפחה וכמה מחברי קהילה, והיא סימנה את ההתבגרות של הכלה הצעירה שעומדת להפוך לאשת איש.
אגב, יש הטוענים שהשם ׳חינה׳ מורכב מראשי התיבות של: חלה, נידה והדלקת נרות.
הכלה במרכז
בעדה המרוקאית, החינה נועדה במקורה לחגוג את שמחת הכלה בשירה וריקודים שנועדו לברך את הכלה בחייה החדשים כאישה נשואה. בעדה התימנית לעומת זאת, החינה מסמלת את איחוד שתי המשפחות רגע לפני שנשמות בני הזוג יאוחדו בטקס החתונה.
אם בעבר אירוע החינה היה צנוע ומשפחתי, היום זו חגיגה גדולה מלאת צבע, מוזיקה ושפע של מאכלים אתניים.
החתן והכלה על כסאות מלכות
במהלך מסיבת החינה בני הזוג מחליפים מספר תלבושות, כאשר כל תלבושת ראוותנית יותר מקודמותיה. התלבושות בסגנון המרוקאי מאופיינות בבדים צבעוניים רקומים בחוטי זהב או כסף ומשובצים באבני חן. הלבוש הנוצץ נועד להעניק לשני בני הזוג מראה יוקרתי ומלכותי. זה הזמן המיוחד שלהם להיות כוכבי המסיבה, המלך והמלכה של הנשף הבלתי נשכח!
במהלך הטקס, החתן והכלה מוכנסים פנימה אחר כבוד כשהם נישאים על אפריונים מקושטים ומרופדים, ממש כאילו היו המלך והמלכה בממלכת מרוקו. ברוב המסיבות גם האורחים מחליפים את בגדיהם לתלבושות המסורתיות, אם כי הן פחות מפוארות מאלה של החתן והכלה.
באוהל האדום
טקס החינה עצמו נערך בתוך אוהל אדום ומפואר, ובתוכו מנורות מזרחיות, כריות ומושבים מרופדים בסגנון מזרח תיכוני. בני הזוג יושבים על הכיסאות המפוארים שלהם כאשר טקס החינה מתחיל. וכעת מתחיל מריחת החינה על כפות הידיים של החתן והכלה, בני המשפחה והאורחים לקולות הצהלולים של הנשים שמגבירות את השמחה. זה גם הזמן שבני הזוג מקבלים מטר של תכשיטי זהב, כסמל לברכה, לפריון ולביטחון.
משחת החינה עצמה היא בצבע חום ונושאת ניחוח של פרחי צמח החינה (שנקרא גם כופר לבן). המשחה נמרחת על כף היד בצורה עגולה כדי לסמל עושר ומזל טוב.
לבסוף, למרות שכל עדה חוגגת את החינה בסגנון מובהק משלה, עדיין כולן חוגגות ומברכות את בני הזוג בשפע, שגשוג, פוריות וחיי נישואין טובים.
טקס החינה הוא חוויה מיוחדת במינה, שיש לה אחיזה חזקה מאוד במקורות, גם בזכות התפאורה, התלבושות והאביזרים שהובאו מתפוצות המזרח אל חגיגת האירוסין הישראלית, וגם בזכות הסמליות הטקסית וההיבטים המסורתיים המציעים לחתן ולכלה חוויה של פעם בחיים, ממש כמו החתונה שלהם.